טיפים על קובה

תרנגול משוטט ברחבי Viñales

ויזה לקובה - (ראו בהמשך)
מצלמה - ברור...
אטמי אוזניים! למי ששנתו קלה (כמוני) יהיה עצוב מאד להתעורר ב-5.00 לקול קריאות התרנגולים בויניאלס, טרינידד ובשאר המקומות הכפריים. אטמי אוזניים יפתרו הבעיה.
סבון – ברוב הקאסות לא יספקו לכם סבון (הסבון מאד מאד יקר בקובה) כנ”ל שמפו.
נייר טואלט/ מגבונים (גם אם בקאסה אליה תגיעו יספקו נייר טואלט, רוב הסיכויים שידמה לנייר זכוכית. גם בשירותים ציבוריים לרוב אין).
אלכוהול לניקוי הידיים (אל תצפו לסבון בחדרי השירותים במסעדות או במקומות ציבוריים אחרים).
קרם הגנה (השמש בקובה חזקה מאד. הן ברכיבה על סוסים והן בחופים קרם הגנה הוא חובה).
מגבת - לים.

מה להביא?

כובע - לים, לרכיבה על סוסים ובכלל...
קרם גוף /פנים – להקטין קצת את מנזקי השמש הקופחת.
שוקולדים / ממתקים / סוכריות/ צעצועים קטנים במצב טוב לילדים/נכדים של בעלי הקאסות או לבעלי הקאסות עצמם אצלם תתארחו. הם מאד שמחים במתנות קטנות אלה!
בגדים ישנים במצב טוב לתרום לכל מיני מסכנים שיבקשו, או שתרצו להציע להם בעצמכם.
מטריה וכיסוי עמיד במים לתרמיל/מזוודה- (ראו ב"מתי לבוא)".
מתאם ל-110V, למרות שגם בקאסות הכי פשוטות יש שקע אחד (באמבטיה או של המזגן) המתאים ל-220V.
ספרים טובים לקרוא על החוף או בנסיעות הארוכות.
קיסמים (בכל קובה לא ראיתי קיסם אחד).
סוכרזית (כנ”ל. למי שמשתמש רק בממתיק מלאכותי).

מדרכות הוואנה אחרי הגשם

(חלק מ)ארוחת הבוקר שלי בקאסה בהוואנה

מתי לבוא

נתחיל מזה שבקובה אף פעם לא קר. הטמפ' נעה בין 21 מעלות בממוצע בינואר ל-27 מעלות בממוצע ביולי.

אני הייתי שם באוגוסט והיה חם ולח להחריד. אל תצפו במהלך שיטוטכם ברחובות להכנס מדי פעם לחנות כלשהי כדי להצטנן במזגן, כי פשוט אין מזגנים.

קחו בחשבון שהעונה הגשומה היא בין מאי לאוקטובר והעונה היבשה בין נובמבר לאפריל. בספטמבר ובאוקטובר אפילו צפויים הוריקנים.

במהלך השבועיים בהם שהיתי ירד שש פעמים גשם (לרוב בלילה) עת לפתע נפתחות ארובות השמיים וגשם עז למדי ניתך ארצה. לרוב, למחרת בבוקר כבר אין זכר לגשם שירד.

איפה לגור

ברחבי קובה יש המוני Casa particular - בית של אנשים פרטיים, שהכשירו בביתם חדר (אחד או יותר) לאירוח תיירים. בכל החדרים בהם התארחתי היה תמיד אמבטיה ושירותים צמודים. לעתים היתה להם כניסה נפרדת. מזגן הוא אביזר הכרחי, לכו וודאו היטב שאכן יש מזגן ושהוא תקין. אגב, כל המזגנים ללא יוצא מן הכלל הם מזגני חלון, בסגנון שהיה קיים בישראל בשנות השבעים-שמונים, כך שהם רועשים להחריד!!!

בכל הקאסות הבטיחו לי מים חמים. מעולם לא קיימו (במקרה הטוב הם היו פושרים)... לא שזה היה מאד חשוב כי הימים היו חמים מאד, אבל למי שזה חשוב לו - שיוודא שאכן מדובר במים חמים.

ממליצה מאד להתגורר בקאסות ולא במלון. אז תיזכו להכיר יותר מקרוב את החיים בקובה, ואם תצליחו לשוחח קצת לעומק עם בעלי הקאסות (רצוי בספרדית, כמובן) - רק תרוויחו.

המחיר: בין 10 ל-30 CUC לחדר - תלוי בעיר וביכולת המיקוח שלכם.

בנוסף, בכל מקום בו שהיתי, בעלי הקאסה עזרו לי רבות. בין אם זה לארגן רכיבה על סוסים, נהג מונית, או להזמין מקום בקאסה ביעד הבא שלי, כך שלא הייתי צריכה לכתת רגליי בעיר הבאה כדי למצוא מקום לינה.

בקובה “כולם מכירים את כולם” וכולם רוצים לעזור זה לזה כדי להתפרנס ולכן הם יתקשרו בשבילכם לחבר שלהם בעל הקאסה ביעד הבא שלכם וידאגו שבעל הקאסה יחכה לכם עם שלט הנושא את שמכם בתחנה של Viazul (למשל) או אם אתם מגיעים עם מונית, פשוט תמסרו לנהג המונית את כתובת של הקאסה החדשה שלכם.

בכל קאסה יש אפשרות לאכול ארוחת בוקר טובה מאד (ראו למטה "אוכל") תמורת 3-5 CUC (לעתים כלול במחיר הלינה).

בד"כ יש גם אפשרות לארוחת ערב תמורת 8-10 CUC נוספים. (ראו כנ"ל).

תחנת Viazul בהוואנה

בטחון אישי

קובה היא מדינה בטוחה מאד. לא שמעתי ולו על תייר אחד שסבל מאלימות/ שוד או גניבה, להבדיל מ(למשל) דרום-אמריקה, שם זה מאד שכיח לשמוע על סיפורים לא נעימים שכאלה. בקובה השלווה מקרי הפשע הם נדירים ביותר.

לכן, גם מטיילים בודדים ובמיוחד נשים המטיילות לבד, ימצאו שקובה נעימה מאד להם.

אני, למשל, הסתובבתי ללא חשש גם באמצע הלילה בהוואנה העתיקה או בטרינידד.

בהוואנה העתיקה יש נוכחות מוגברת של שוטרים, אבל גם בערים אחרות בהן אין כ"כ הרבה שוטרים, ההרגשה מאד בטוחה.

תחבורה

Viazul היא חברת אוטובוסים גדולה ואמינה בקובה (תמיד יצאו בזמן!) הנוסעת בין ערים מרכזיות, אבל היא לא האופציה היחידה. מטרינידד להוואנה, למשל, המחיר ב-Viazul הוא 25 CUC והאוטובוס יוצא פעמיים ביום (בוקר ואחה”צ) בנסיעה ארוכה להוואנה, כולל הפסקות ארוכות.

כשהגעתי לקנות כרטיס לאוטובוס יום לפני, הציע לי בעל מונית, (הממתין במקום בדיוק ללקוחות כמוני) לנסוע להוואנה למחרת בבוקר במונית ממוזגת (עם אנשים נוספים כמובן) באותו מחיר, אבל היתרונות: זמן נסיעה קצר יותר, המונית אוספת אותי מהקאסה בטרינידד ומורידה אותי בקאסה שלי בהוואנה. חוסך הרבה כאב ראש, כסף וזמן.

בקיצור, אימצתי את הרעיון ואכן הנסיעה היתה נוחה, קצרה וממוזגת. (חלקתי אותה רק עם נוסע נוסף, כך שהיה מאד מרווח). השיטה הזו אפשרית כמעט בכל יעד בו תימצאו. שווה לשקול בחיוב!

התנועה בתוך הערים עצמן יכולה להתבצע בbicitaxi, באוטובוס מקומי (זול להחריד) במונית מקומית (אותה תחלקו עם מקומיים. זול מאד) או במונית פרטית (יקר). אין ספק שרמת הספרדית שלכם תשפיע על בחירת אמצעי התחבורה.

אינטרנט ותקשורת

ספריה ציבורית בטרינידד

שלט בשארל-דה גול. עצירה בדרך להוואנה

מימין Cuba Libre. משמאל Mojito

דוכן Churros מעולים בהוואנה העתיקה

חוף Cayo Jutiass

בבתים פרטיים אין מה לדבר על אינטרנט.

רק בערים גדולות (יחסית) תוכלו למצוא מקומות ציבוריים בהם ניתן לגלוש (לאט...) בתעריף מופקע. אבל למה לכם? אתם בקובה! תהנו מהניתוק!

Wifi: מה זה??? לקובני ממוצע אין מושג על מה אתם מדברים כשאתם אומרים Wifi. בכל מקרה, רק במלונות מכובדים תוכלו לגלוש ב-Wifi בתשלום.

SMS: מנסיוני הפרטי אני יכולה להגיד שהיו פעמים רבות בערים שונות שלא הצלחתי אפילו לשלוח SMS לארץ. איני יודעת אם הבעיה בגולן טלקום או בתקשורת בקובה...

ויזה לקובה

כל מבקר נדרש לוויזת תייר כדי להכנס לקובה.

בארץ יש כמה מקומות מורשים, המנפיקים 'על המקום' ויזה לקובה.
הוויזה עולה 50-60 דולר. חפשו אותם בגוגל...

את הוויזה תידרשו להציג כבר בנתב"ג ובוודאי במשטרת הגבולות בכניסה לקובה, ברישום בכל קאסה (ולו הנידחת ביותר), בעת המרת כספים ותיפרדו ממנה סופית בשדה-התעופה ביציאה מקובה.

כסף

בקובה נהוגים שני מטבעות:

CUC - שווה ערך לדולר אמריקאי ונהוג בחנויות "לתיירים" (מסעדות, מזכרות).

Peso - מטבע בשימוש המקומיים. זה המטבע אותו תצטרכו להחזיק בארנק אם תרצו לנסוע במונית מקומית או לקנות בדוכנים ברחוב בננות, אבוקדו או פירות טרופיים אחרים, לחם טרי, פיצה או מיץ ממותק. כ"א מהם עולה פסוס בודדים.
נכון לאוגוסט 2014: 25 פסוס קובניים = 1 דולר אמריקאי.

החלפת כספים אפשר לבצע בבנק או ב-Cadeca הנמצאת בכל עיירה בגודל 'סביר' (שערי ההמרה זהים בשניהם). יש להציג ויזה לקובה ודרכון בכל המרת כספים.

בכל מקרה כדאי להביא איתכם רק יורו, כי על המרת דולר אמריקאי תקבלו שער גרוע הרבה יותר.

שתיה

מים: מומלץ מאד לשתות רק מים מינרליים.

אם רוצים לחסוך: חפשו את ה"ג'ארות" של חמישה ליטרים ומיזגו אותם לבקבוקים יותר קטנים, שתיקנו. זה משתלם בהרבה על לקנות בקבוקי חצי ליטר או ליטר וחצי.

שתיה קלה: אל תצפו למצוא שם קוקה קולה ודומיה. לקובנים יש את הtuKola או Gaseosa!

שתיה חריפה: אל תוותרו על Mojito, Daiquiri או Cuba Libre - הקוקטיילים הכי נפוצים בקובה, על בסיס רום קובני מעולה.
יחסית לארץ הם זיל הזול: 2.5-4 CUC, תלוי במקום.

בירות: המקומיות Cristal או Bucanero הן טובות מאד (1 -2 CUC תלוי במקום).

מזון

ארוחות בוקר בקאסות: בד"כ עשירות מאד וכוללות פירות טריים (אננס, בננה, מנגו, פפאיה, גויאבה), לחם, ריבות, מיץ מעולה מפירות טריים, קפה, ביצים, נקניק.

ארוחות ערב בקאסות: בד"כ יכללו פירות טריים, מרק, אורז/שעועית ומנה עיקרית לבחירתכם (דג/ לובסטר/ שרימפס).

במסעדות: אורז ושעועית הם תוספות נפוצות במטבח הקובני. גם דגים ופירות ים מככבים שם. מנת לובסטר עם תוספות, למשל, עולה 10 CUC.
מנת שרימפס: 6 - 8 CUC

אוכל רחוב: הכינו לעצמכם Pesos כדי לקנות ברחוב פירות טרופיים מעולים, לחם טרי, פיצה, סנדוויץ גבינה/ נקניק, עוגיות וכדו'.

קינוח מומלץ: צ'ורוס / Churros - מעין סופגניה בצורת נקניק עליה בוזקים סוכר. 0.5 CUC ברחובות הוואנה.

חופים

טוב... אין מה להכביר מילים. לכו... וכמה שיותר.

הכניסה לחופים (למעט RESORTS) היא בחינם. תצטרכו רק להפרד מ-2 CUC כדי לשכור מיטת חוף. בכל חוף מוסדר יש צל (סככות ועצי דקל מקסימים) וקיוסק/מסעדה לקנות שתיה ומזון או שיהיו שם רוכלים המוכרים פיצה (למשל) על החוף.

הים שקט וחלק ומאפשר ציפה ארוכה ושלווה.

בחלק מהחופים גם ניתן לשכור ציוד צלילה (שנורקלים או ציוד צלילה מלא).

היציאה מקובה

מונית מהוואנה לשדה-התעופה: בהלוך יבקשו מכם 25 CUC. בחזור זה כבר יהיה יותר קל ויותר זול. גשו לריכוז של נהגי מוניות ובקשו מונית למועד מסוים. אני הצלחתי להשיג מונית ב-15 CUC. הנהג האחראי חיכה לי במועד שקבענו!

השאירו לעצמכם 25 CUC, אותם תצטרכו לשלם כ'מס יציאה' במזומן בשדה-התעופה, לאחר ה-check-in לטיסה שלכם הביתה. את ויזת הכניסה לקובה תחזירו באותו מעמד.

לטייל לבד?

בלי שום בעיה!

על הבטחון האישי כבר דיברנו. קובה זו מדינה בטוחה גם למטייל העצמאי.

בנוסף, ניתן לפגוש טיילים עצמאיים כמעט בכל מקום: ברכיבה על סוסים, בכיכר המרכזית של העיר/עיירה, ב"קאסה דה לה מוסיקה" או באוטובוס.
כל אדם חברותי ימצא בקלות אנשים נוספים לטייל איתם ו/או לבלות איתם (עד העזיבה ליעד הבא ופגישה אפשרית בעד אחר כעבור כמה ימים - כמו שקרה לי לא פעם אחת).

קובה

החופש המוחלט